אבל לשהות. שהניח הקדרה מבעוד יום מותר להשהותה לכשתחשך על גבי כירה אע״פ שאינה גרופה וקטומה ומני חנניא היא דאמר כל שהוא כמאכל בן דרוסאי מותר להשהותו על גבי כירה אע״פ שאינה גרופה וקטומה:
ומנא לן דהכי הוא מסקנא דהא בתר דשקלינן וטרינן איבעיא לן מהו לסמוך וכו׳. הרב אלפסי ז״ל מביא ראיות הללו לסיועי למילתיה דקי״ל לשהות תנן ואפילו בשהייה בעיא גרוף וקטום והחולקים עליו דחו כל ראיותיו ואני אכתוב על כל אחת ואחת טעמו של הרב אלפסי ז״ל וטעם החולקים עליו ראיה קמייתא היא מאי דאיבעיא לן בגמ׳ מהו לסמוך לה כלומר לסמוך קדרה אצל דופן הכירה שאינה גרופה שהכירה מיטלטלת היא ומושיבין אותה ע״ג קרקע וסבר הרב ז״ל דאע״ג דאיכא לפרושי לבעיין למאן דאמר להשהות תנן מהו להשהות בסמיכה ולמאן דאמר להחזיר תנן מהו להחזיר בסמיכה אפ״ה כיון דאמר תוכה וגבה הוא דאסיר (משום דאינה קטומה) דמשמע משום דאינה קטומה הוא דאסור תוכה וגבה משמע דכמ״ד להשהות תנן נקיט לה לבעיין דאילו לענין חזרה מיירי מאי איריא אינה קטומה אפי׳ בקטומה תוכה אסור דהכי אמר ר׳ חלבו אמר רב בגמ׳ (דף לז.) לא שנו אלא על גבה אבל בתוכה אסור והחולקין עליו אומרים דלא מכרעת דמשום דתלמודא נקיט לה לבעיא בכולהו וקושטא דמילתא הוא דכולהו תוכה וגבה אסור באינה קטומה נקט הכי אע״ג דלענין חזרה אפי׳ בקטומה תוכה אסור:
וסייעיה למילתיה תו מדאמרינן מאי הוי עלה תא שמע דתניא כירה שהסיקוה וכו׳. דודאי הך ברייתא מוכחא בהדיא דאפילו לשהות אי גרוף וקטום אין אי לא לא כדקתני בהדיא ואין משהין עליה אא״כ גרופה וקטומה. והחולקים עליו אומרים אין ברייתא הכי תניא וכר׳ יהודה אתיא דאמר הכי בברייתא בגמ׳ דאפי׳ לשהות בעינן גרופה וקטומה מיהו אע״ג דתלמודא פשיט בעיין מהך ברייתא לא מוכחא דכרבי יהודה ס״ל דאיכא למימר דהכי פשיט דמדר׳ יהודה נשמע לחנניא דכי היכי דלר׳ יהודה דאסר לשהות שרי לסמוך בשהיה ה״נ למ״ד להחזיר תנן שרי לסמוך בחזרה דאע״ג דחמיר איסורא להחזיר טפי מאיסורא דלשהות לענין תוכה מהא דרבי חלבו שכתבתי לעיל בסמוך אפשר דסבירא ליה לתלמודא דלענין סמיכה כי הדדי נינהו וליכא לאיפלוגי בינייהו ומכל מקום בעיין אפשיטא דלסמוך בשאינה גרופה שרי וכתבו בתוספות דאפילו הכי אין ללמוד מכאן שיהא מותר לסמוך אצל האש דשאני הכא שדפנות הכירה מפסיקין:
וסייעיה למילתיה תו דרבי אושעיא ורבה בר בר חנה נמי הכי סבירא להו כדאיתא בגמ׳. והחולקין עליו אומרים אינהו דאמרו כרבי יהודה ואנן כחנניא סבירא לן:
וסייעיה למילתיה תו מדאמרינן לקמן בענין תנור שהסיקוהו בקש ובגבבא וכו׳. דההוא שקלא וטריא כפשטה בשהייה היא והחולקים אומרים דהא ודאי לא מכרעא כלל דגמרא נקיט לה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה למ״ד לשהות תנן לשהות ולמאן דאמר להחזיר להחזיר: