אם יש לו בין שני ראשיה. היינו אורך מקום היתר פחות מד׳ אלפים אמה נמצא תחום ראש זה נבלע בתוך תחום ראש האחר ולפיכך נעשית עיר אחת מלאה בתים ומודדין לה מן היתר כאילו היא מלאה בתים ואם לאו אין מצטרפין אותה להיות עיר אחת ומודדין לה מן הקשת לכל אחד ואחד מפתח ביתו וחלל העיר החלק שאין בו בתים מן המדה הוא:

שלש מחיצות שאין עליהם תקרה. וכל שכן אם הן מקורות מזו לזו בגג דהוה ליה דירה מעלייתא:

נפש. בנין על הקבר וסתמיה לדירת שומר הקבר עביד הלכך אע״ג דלא דייר בה דירה הוא:

והקבר. בית הקברות וסתם בית הקברות לאו לדירה עביד לפיכך בעינן שיהיה שם בית דירה לשומר בית הקברות וכן סתם בית הכנסת לאו לדירה עביד דהא אין ישנין בהם:

והאוריות. אוריות סוסים:

אוצרות. לתבואה ליין ולשמן ולאו דירה הוא:

והבורגנין שבתוכה. שבתוך השדה:

והבית שבים. שהוא בתוך שבעים אמה ושירים לעיר שהיא סמוכה לעיר:

ובור. היא בחפירה ואין בה בנין אבנים:

ושיח. הוא בבנין אבנים:

ובית שבספינה. לא קביע ליה דוכתא פעמים שהיא בתוך שבעים אמה פעמים שאינו:

ומערה. שאינה ראויה לדירה שאין לה כי אם שתי מחיצו׳ אע״פ שהיא מקורה כדאמרינן בגדודיות שהן שלש מחיצות:

יושבי צריפין. דיורין של הוצין ושל ערבה ואינן קבע הלכך אפילו יש הרבה במקום אחד כשיעור מהלך אלף אמה אינן חשובין עיר להיות כד׳ אמות וכל אחד ואחד מודד מפתח ביתו אלפים אמה לכל רוח:

הבא לרבעה. כלומר שהיתה עגולה או בית נכנס ובית יוצא והוצרך לרבעה אנו נותנין לו עצה שירבענה ברבוע עולם אע״פ שאם היתה מרובעת מתחלה ואין ריבועה כריבוע עולם אין לנו למדוד אלא מריבוע הנמצא לו אבל כיון שרוצה לרבעה טוב שירבענה לריבוע עולם:

וסימניך. אם אינך יודע צפון ודרום:

עגלה בצפון ועקרב בדרום. מזלות הם ולא ישנו את מקומם לעולם בקיץ ובחורף כשאר מזלות:

מתני׳ נותנין קרפף לעיר וכו׳. כלומר כשבא למדוד התחומין אין מודדין מן החומה אלא מרחיק מן חומת העיר שבעים אמה ושירים כשיעור חצר המשכן שהיא מאה על חמשים וכשאנו מרבעים מאה על חמשים כלומר שנקח החמשים העודפים באורך על הרוחב ונוספים סביבות החמשים על החמשים יהיו שבעים אמה על שבעים אמה ושירים וכשיעור זה נוסיף על העיר ומשם ואילך נמדוד אלפים אמה וזה התוספת נפקא לן מקראי בגמרא אלא שרבי מאיר מוקים לקרא לכל עיר קטנה או גדולה וחכמים שחולקים עליו סברי לא ניתן זה התוספת אלא כשהן שתי עיירות סמוכות זו לזו שכשהם כל כך סמוכים שאין בין שתיהם אלא שיעור קרפף הנזכר שהוא שבעים אמה על שבעים אמה ושירים אנו עושין אותן שתי עיירות כעיר אחת ומודדין לאנשי עיר המזרחית מסוף עיר המערבית כל תחום שבת אבל עיקר המדידה תהיה מחומת עיר המערבית בלא שום תוספת כלל:

אם יש לזו שבעים וכו׳. סיפא זו ר׳ מאיר קתני לה שנותן לכל עיר קרפף ולפיכך כשיש בין שתי העיירות שיעור שתי קרפיפות שהם מאה וארבעים ואחד ושליש חזרו שתיהן עיר אחת והיוצא מזו ללכת דרך חברתה חוצה לה מודד מחומת חברתה והולך אבל אליבא דרבנן כיון שיש בין שניהם יותר משיעור קרפף אחד מודדים לאנשי עיר מזרחית מחומתה לגמרי בלא שום תוספת ותכנס עיר מערבית בחשבון האלפים:

וכן בשלשה כפרים המשולשין וכו׳. סיפא זו רבי מאיר קתני לה דסבירא ליה דנותנין קרפף לכל עיר ועיר ואם תאמר למה הוצרך להיות האמצעי ביניהם שלא נשאר לשתי כפרים אלא שיעור קרפף אחד ביניהם ומפרש בגמרא שקולא שנית בא התנא להודיענו במדידת תחומין והיינו דקאמר וכן כמו שהקלנו במדידת הקרפיפות שאנו מוסיפין אותן על התחומין ג״כ יש קולא אחרת בדבר תחומין והאי משולשין דקתני מתני׳ לא משולשין ממש כלומר שיעמדו שלשתן בשורה אחת כגון זה ולא יהיה בין ראשונה לאמצעית אלא פחות מקרפף אחד והאמצעית לבין השלישית כמו כן פחות מקרפף אלא שזו השלישית עומדת מרחוק כנגד בין החיצונות כזה והכי קאמר כל שאילו אתה מטיל האמצעי ביניהם ויהיו משולשין ואין בין זה לזה אלא מאה וארבעים ואחד ושליש עושה האמצעי את שלשתן להיות אחד והכי פירושא כל שאילו אתה מטיל אמצעי ביניהם וכו׳ כלומר האי דקתני במתני׳ אם יש בין שנים החיצונים מאה וארבעים ואחד לא כדס״ד שאין ביניהם יותר אלא מתני׳ בהכי עסקינן דמרחקי מהדדי טובא אלף או אלפים והכי קאמר אם אויר שיש בין שנים החיצונים רב מאד אם כל כך הוא גדול האמצעי שאם תכניסנו בין שנים החיצונים לא ישאר אויר בין החיצון והאמצעי כי אם קמ״א אמות לכאן וכן קמ״א לכאן דהיינו שיעור שתי קרפיפות לשתיהן רואין אותו כאילו נתון ביניהם והרי כולן אחת והיוצא מאחת מהן לילך דרך אחת מחברותיה מודד מחומת חברותיה אבל אם רב האויר יתר על כן לא אמרינן רואין בגמרא מפרש ובלבד שיהא האמצעי סמוך לשתים החיצונות לכל אחת ואחת מהם בתוך אלפים אמה שיכולין בני החיצונה לילך שם בשבת בלא עירוב ובענין זה אמרינן רואין אותו כאילו הוא באמצע בשוה מהם אבל ברחוק מזה לא אמרינן רואין -:

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]