×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אמר רב הונא עיר העשויה כקשתא אם יש בין שני ראשיה פחות מארבעת אלפים אמה מודדין לה מן היתר ואם יש בין שני ראשיה ארבעת אלפים אמה מודדין להב מן הקשת:
א. הציור בכ״י א, ודומה לו בעיתים: . בכ״י נ:
ב. מן היתר... מודדין לה: חסר בכ״י נ כנראה מחמת הדומות.
בעל המאורראב״ד כתוב שםר״י מלוניל על רי״ףעודהכל

כיצד מעברין

{שמעתא דחשבון מגרש ערי לויה}
רבינא אמר: מאי רביע. רביע דתחומין – פירוש: שהמגרש היה מושך חמש מאות בכל ארבעת תחומי העיר, ולא היה אוכל מן הקרנות כלום. וכשתחשוב חמש מאות אמה על אורך אלפים של תחום, שהוא בכל רוח ורוח כנגד העיר שהיא אלפים על אלפים, יצא לך המגרש כאילו הוא אלף על אלף. וזהו שכתב (במדבר ל״ה:ד׳): אלף אמה סביב. והתחום הוא אלפים על אלפים, שהן ד׳ טבלאות שכל אחת ואחת יש בה אלף על אלף. נמצא המגרש רביע, ולא צריכינן לעגולא כלל, לא במתא ולא באמות דמגרש, כאביי ורבא, אלא הכל אנו חושבין ברבוע לדעתיה דרבינא. ובמתא דהויא אלפים על אלפים. ואין המגרש אוכל מן הקרנות כלום לדעתיה דרבינא, אלא מן התחומין בלבד.
עוד יש לפרש בדברי רבינא, דאמר, רביע דתחומין, כי כשתחשוב תחומין בלא קרנות אלפים אמה לכל רוח ותצרף אותם כטבלא מרובעת, יצאו לך ארבעה אלפים על ארבעה אלפים שהם שיתא עשר אלפי בתבראתא. וכשתחשוב המגרש אלף אמה לכל רוח ותצרף אותה כטבלא מרובעת, יצאו לך שני אלפים על שני אלפים, שהם ד׳ אלפים בתבראתא. נמצא מגרש רביע, כמו שידוע, כי מרובע שנים על שנים רביעית ממרובע ד׳ על ד׳. וזה הפי׳ יותר נכון.
ורב אשי אמר: מאי רביע. רביע דקרנות. ובכל עיר שבעולם, בין עגולה בין מרובעת, בין קטנה בין גדולה, ולא צריכינן לאוקומה במתא דהויא תרי אלפי על תרי אלפי, אלא כל שהיא. שאין המגרש אוכל מן התחומין כלום, אלא מן הקרנות בלבד הוא שאוכל, רביע מכל קרן וקרן. דהויא ליה קרן תרי אלפי על תרי אלפי, ומגרש אוכל ממנו אלף על אלף, שהוא הרביע. לפי שהוא מביא טבלא מרובעת של אלף על אלף ומניחה כנגד חודה של קרן העיר באלכסון, וזה הוא מגרש ערי לויה.
והוי יודע כי כל החשבונות שנאמרו בענין הזה, כגון, ארבעה דמתא ודקרנות, ותמניא ותשעה ושיתסר ועשרים וארבעה ותלתין ושיתא, כולן אלפי אלפים הם, שהאחד מהן הוא אלף על אלף. שכל החשבונות ערוכים ושמורים בהלכה זו בטבלאות שכל טבלא וטבלא מהן הוא אלף על אלף. [והם הם]⁠א האחרים המנויים בחשבונות הללו.
ועוד הוי יודע כי תירוצי רבא ואביי מתפרשים על שני דרכים. הדרך האחד, כשתחשוב המגרש שהוא סביב העיר העגולה, והוא עיגול כדור כמין טבעת, לפי שעיגול העיר יוצא מתוכו. אם תחשוב אותו כעיגול רצוף יוצא מתוך טבלא מרובעת, יצא לך חשבון ההלכה בין בדברי רבא בין בדברי אביי.
והדרך השני, אם תחשוב הטבלא של רבוע העיר עם המגרש ביחד [והוציאב ממנה עיגול העיר עם המגרש ביחד],⁠ג בהוציאך יתרון המרובע על העגול, ואח״כ תוציא עגול העיר מתוך עגול העיר עם המגרש, יצא לך חשבון מכוון.
וזה פי׳ הדבר בדברי רבא. כי העיר אלפים והמגרש אלף לכל רוח, הרי ד׳ אלפים רבוען. כמה הוי בתבראתא. שיתסר. כמה מרובע יתר על העגול. רביע. דל רבעא מינייהו, פשו להו תרתי סרי. והוא עגול העיר עם המגרש ביחד. דל מינייהו תלתא אלפי, דהוא תבראתא דקרתא בלחוד, פשו להו תשעה אלפי.
גם דברי אביי יעלו לך על דרך החשבון הזה מכוונים. כי העיר לדבריו היא אלף, והמגרש אלף לכל רוח, הרי ג׳ אלפים. רבוען כמה הוי בתבראתא. תשעה אלפי. דל רבעא מינייהו, פשו להו שבעה אלפי חסר ריבעא דאלפא, והוא עיגול העיר עם המגרש ביחד. דל מינייהו אלפא חסר רבעא, דהוא ריבוע דקרתא בלחוד, פשו להו שיתא אלפי, דהוא ריבעא דקרנות ותחומין.
והא דא״ל רב חביד מחוזנאה לרב אשי, והא איכא מורשא דקרנאתא, בערי מגרש איבעיא ליה. ולאו לטעמיה דרב אשי איבעיא ליה, דלדידיה ל״ק ולא מידי, דהא אמר: מאי רביע − רביע דקרנות. אלא כי קא מבעיא ליה, לטעמייהו דרבא ואביי, דמוקמי לה במתא עגילתא, ושהמגרש שלה כמו כן נחשב בעיגול אלף אמה סביב. ואיבעיא ליה לרב חבי, כיון שאנו מרבעין את העיר, הרי מורשא דקרנתא של הרבוע אוכל מן האלף אמה של מגרש, ונמצא המגרש חסר מחשבונו שחשבנו אותו, לפי שריבועה של העיר נכנס בקרנותיו בעיגולו של המגרש.
והשיב לו רב אשי: במתא עגילתא, שאין לה מורשא.
אמר ליה: והא רבענא. כלומר, וחשבון הרבוע אוכל מחשבון המגרשה במורשא דקרנאתא.
אמר ליה: אימור דאמרי׳ חזיא כמאן דמירבעא. [רבועי מי רבענא.]⁠ו כלומר: מה לנו אם חשבון זה אוכל מזה. מכל מקום המגרש פנוי הוא, שאין הריבוע אוכל ממנו כלום במעשה אלא בחשבון. ואם אנו רואין את העיר כמרובעת, אין זה מזיק כלום לחשבון המגרש, שמכל מקום המגרש פנוי הוא נחשב על החשבון שחשבנוהו. ואם שני החשבונות של העיר ושל המגרש נוגעין זה בזה ואוכלין זה מזה, אין בכך כלום.
ועוד שאלו רב חביז לרב אשי ברבוע העיר לענין תחומי שבת ששנינו בברייתא (עירובין נ״ו:), שהעיר משתכרת ד׳ מאות אמה לכאן וד׳ מאות אמה לכאן, דהויין להו בד׳ קרנות אלף ושש מאות אמה. והלא עיר עגולה היא, וקיימא לן: כמה מרובע יתר על העיגול. רביע של המרובע, שהוא שליש העיגול. וכשתרבע העיר כטבלא מרובעת, שהיא אלפים על אלפים, נמצא הרביע של המרובע עודף על העיגול שית מאה ושיתין ושבע נכי תלתא, דהוא תילתא דתרין אלפי, דהוה ליה שליש העיגול. נמצא שאינו משתכר לשתי קרנות מן האלכסון האחד אלא תרס״ז אמה פחות שליש, וכן לשתי קרנות של האלכסון השני, מפני שהעיר היא אלפים על אלפים. והיאך תאמר שמשתכרת אלף ושש מאות, דהויין להו ד׳ מאות אמה לכל קרן וקרן.
ורב חבי מחוזנאה מיטעא הוה טעי. שהיה סבור כי יתרון אלכסון של מרובע על בריח העיגול שבתוכו כפי יתרון המרובע על העיגול. והיינו דאמר ליה רב אשי, ה״מ בריבועא. כלומר, שהחשבון הזה שאנו אומרים, שהמרובע מוסיף על העיגול רביע, הוא סך יתרון הריבוע על העיגול בתבראתא. ואתה לא דקדקת בחשבונך, לעשותו ע״ד התבראתא. וגם חשבון הברייתא אינו ע״ד יתרון המרובע על העיגול בתבראתא. אבל חשבון הברייתא הוא בהלוך כחוטח מתוח מן העיגול לקרנות, כמו קו עובר על ציר העגול ויוצא אל הזויות של המרובע שלמעלה ממנו. כשתחשוב אלכסון המרובע [אלפים ושמנה מאות]⁠ט אמה, שהוא ממותר ד׳ אלפין חומשין, שני חומשין לכל אמה, ואין בריח העיגול אוכל מן הקו הזה אלא אלפים אמה בלבד. נמצא הקו היוצא מן העיגול לכל זוית וזוית ד׳ מאות אמה לכאן וד׳ מאות אמה לכאן. וזהו כלל דברי רב אשי, שאין חשבון הברייתא במה שמשתכרת העיר ערוך ע״ד רבוע בתבראתא, אלא בקו בלבד.
א. נראה דצ״ל: והוא הדין
ב. נראה דצ״ל: ותוציא
ג. הוסף מכת״י
ד. גירסתנו: רב חביבי
ה. תיבה זו חסר בכת״י
ו. תוקן ע״פ כתי״ו
ז. גירסתנו: רב חנילאי. בכתי״ו: רב חביבי
ח. שמא צ״ל: בחוט
ט. נראה דצ״ל: הוי אלפים ושמונה מאות
פרק כיצד מעברין
[במאור דף טז. ד״ה רבינא. לרי״ף סי׳ תרכד (עירובין דף נז.)]
[כתוב שם: רבינא אמר מאי רביע, רביע] התחומין פירוש המגרש היה מושך חמש מאות [בכל ארבעת תחומי העיר, ולא היה אוכל וכו׳]⁠א.
אמר אברהם: שקר הוא זה, ואיה אלף אמה סביב לחשבון זה, והלא אינו סביב אלא חמש מאות או אלף לחצי העיר, אבל מעולם לא הצליח בחדושיו, אבל רבינא בעיר דהויא תרי אלפי אתרי אלפי דהויא בין תחומי העיר וקרנות תלתין ותרין טבלאות, כל טבלא על אלפא מרובעת דל תמניא דתחומין לחודייהו למגרש ה״ל רביע לכל. וכל מה שמאריך אין בו כי אם בלבול.
א. הנוסף במוסגר מהנדפס.
אם יש לו בין שני ראשיה. היינו אורך מקום היתר פחות מד׳ אלפים אמה נמצא תחום ראש זה נבלע בתוך תחום ראש האחר ולפיכך נעשית עיר אחת מלאה בתים ומודדין לה מן היתר כאילו היא מלאה בתים ואם לאו אין מצטרפין אותה להיות עיר אחת ומודדין לה מן הקשת לכל אחד ואחד מפתח ביתו וחלל העיר החלק שאין בו בתים מן המדה הוא:
שלש מחיצות שאין עליהם תקרה. וכל שכן אם הן מקורות מזו לזו בגג דהוה ליה דירה מעלייתא:
נפש. בנין על הקבר וסתמיה לדירת שומר הקבר עביד הלכך אע״ג דלא דייר בה דירה הוא:
והקבר. בית הקברות וסתם בית הקברות לאו לדירה עביד לפיכך בעינן שיהיה שם בית דירה לשומר בית הקברות וכן סתם בית הכנסת לאו לדירה עביד דהא אין ישנין בהם:
והאוריות. אוריות סוסים:
אוצרות. לתבואה ליין ולשמן ולאו דירה הוא:
והבורגנין שבתוכה. שבתוך השדה:
והבית שבים. שהוא בתוך שבעים אמה ושירים לעיר שהיא סמוכה לעיר:
ובור. היא בחפירה ואין בה בנין אבנים:
ושיח. הוא בבנין אבנים:
ובית שבספינה. לא קביע ליה דוכתא פעמים שהיא בתוך שבעים אמה פעמים שאינו:
ומערה. שאינה ראויה לדירה שאין לה כי אם שתי מחיצו׳ אע״פ שהיא מקורה כדאמרינן בגדודיות שהן שלש מחיצות:
יושבי צריפין. דיורין של הוצין ושל ערבה ואינן קבע הלכך אפילו יש הרבה במקום אחד כשיעור מהלך אלף אמה אינן חשובין עיר להיות כד׳ אמות וכל אחד ואחד מודד מפתח ביתו אלפים אמה לכל רוח:
הבא לרבעה. כלומר שהיתה עגולה או בית נכנס ובית יוצא והוצרך לרבעה אנו נותנין לו עצה שירבענה ברבוע עולם אע״פ שאם היתה מרובעת מתחלה ואין ריבועה כריבוע עולם אין לנו למדוד אלא מריבוע הנמצא לו אבל כיון שרוצה לרבעה טוב שירבענה לריבוע עולם:
וסימניך. אם אינך יודע צפון ודרום:
עגלה בצפון ועקרב בדרום. מזלות הם ולא ישנו את מקומם לעולם בקיץ ובחורף כשאר מזלות:
מתני׳ נותנין קרפף לעיר וכו׳. כלומר כשבא למדוד התחומין אין מודדין מן החומה אלא מרחיק מן חומת העיר שבעים אמה ושירים כשיעור חצר המשכן שהיא מאה על חמשים וכשאנו מרבעים מאה על חמשים כלומר שנקח החמשים העודפים באורך על הרוחב ונוספים סביבות החמשים על החמשים יהיו שבעים אמה על שבעים אמה ושירים וכשיעור זה נוסיף על העיר ומשם ואילך נמדוד אלפים אמה וזה התוספת נפקא לן מקראי בגמרא אלא שרבי מאיר מוקים לקרא לכל עיר קטנה או גדולה וחכמים שחולקים עליו סברי לא ניתן זה התוספת אלא כשהן שתי עיירות סמוכות זו לזו שכשהם כל כך סמוכים שאין בין שתיהם אלא שיעור קרפף הנזכר שהוא שבעים אמה על שבעים אמה ושירים אנו עושין אותן שתי עיירות כעיר אחת ומודדין לאנשי עיר המזרחית מסוף עיר המערבית כל תחום שבת אבל עיקר המדידה תהיה מחומת עיר המערבית בלא שום תוספת כלל:
אם יש לזו שבעים וכו׳. סיפא זו ר׳ מאיר קתני לה שנותן לכל עיר קרפף ולפיכך כשיש בין שתי העיירות שיעור שתי קרפיפות שהם מאה וארבעים ואחד ושליש חזרו שתיהן עיר אחת והיוצא מזו ללכת דרך חברתה חוצה לה מודד מחומת חברתה והולך אבל אליבא דרבנן כיון שיש בין שניהם יותר משיעור קרפף אחד מודדים לאנשי עיר מזרחית מחומתה לגמרי בלא שום תוספת ותכנס עיר מערבית בחשבון האלפים:
וכן בשלשה כפרים המשולשין וכו׳. סיפא זו רבי מאיר קתני לה דסבירא ליה דנותנין קרפף לכל עיר ועיר ואם תאמר למה הוצרך להיות האמצעי ביניהם שלא נשאר לשתי כפרים אלא שיעור קרפף אחד ביניהם ומפרש בגמרא שקולא שנית בא התנא להודיענו במדידת תחומין והיינו דקאמר וכן כמו שהקלנו במדידת הקרפיפות שאנו מוסיפין אותן על התחומין ג״כ יש קולא אחרת בדבר תחומין והאי משולשין דקתני מתני׳ לא משולשין ממש כלומר שיעמדו שלשתן בשורה אחת כגון זה ולא יהיה בין ראשונה לאמצעית אלא פחות מקרפף אחד והאמצעית לבין השלישית כמו כן פחות מקרפף אלא שזו השלישית עומדת מרחוק כנגד בין החיצונות כזה והכי קאמר כל שאילו אתה מטיל האמצעי ביניהם ויהיו משולשין ואין בין זה לזה אלא מאה וארבעים ואחד ושליש עושה האמצעי את שלשתן להיות אחד והכי פירושא כל שאילו אתה מטיל אמצעי ביניהם וכו׳ כלומר האי דקתני במתני׳ אם יש בין שנים החיצונים מאה וארבעים ואחד לא כדס״ד שאין ביניהם יותר אלא מתני׳ בהכי עסקינן דמרחקי מהדדי טובא אלף או אלפים והכי קאמר אם אויר שיש בין שנים החיצונים רב מאד אם כל כך הוא גדול האמצעי שאם תכניסנו בין שנים החיצונים לא ישאר אויר בין החיצון והאמצעי כי אם קמ״א אמות לכאן וכן קמ״א לכאן דהיינו שיעור שתי קרפיפות לשתיהן רואין אותו כאילו נתון ביניהם והרי כולן אחת והיוצא מאחת מהן לילך דרך אחת מחברותיה מודד מחומת חברותיה אבל אם רב האויר יתר על כן לא אמרינן רואין בגמרא מפרש ובלבד שיהא האמצעי סמוך לשתים החיצונות לכל אחת ואחת מהם בתוך אלפים אמה שיכולין בני החיצונה לילך שם בשבת בלא עירוב ובענין זה אמרינן רואין אותו כאילו הוא באמצע בשוה מהם אבל ברחוק מזה לא אמרינן רואין -:
בעל המאורראב״ד כתוב שםר״י מלוניל על רי״ףהכל
 
(2) {בבלי עירובין נה ע״ב} פיס׳א היו שם גדודיות גבוהותב עשרה טפחיםג: מאי גדודיות אמר רב יהודה שלוש מחיצות שאין עליהן תקרה: תנו רבנן אילו שמתעברין עמה נפש שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות והגשר והקבר שיש בהן בית דירה ובית הכנסת שיש בה בית דירה לחזניםד ובית עבודה זרה שיש בה בית דירה לכומרין והאוריותה והאוצרות שבשדות שיש בהן בית דירה והבורגנין שבתוכה והבית שבים הרי אילו מתעברים עמה ואילו (הן)⁠ו שאין מתעברין עמה נפש שנפרצה משתי רוחותיה אילך ואילך הגשרז והקבר שאין בהן בית דירה ובית הכנסת שאין בה בית דירה לחזניםח ובית עבודה זרה שאין בה בית דירה [לכומריןט והאורוית והאוצרות שאין בהן בית דירהי] ובור ושיח ומערה וגדר ושובךיא שבתוכה והבית שבספינה אין אילו מתעברין עמה אמר רב הונא יושבי צריפין אין מודדין להןיב אלא מפתח בתיהןיג:
א. פיס׳: חסר בכ״י נ, דפוסים.
ב. גבוהות: חסר בכ״י נ ובר״ח.
ג. עשרה טפחים: דפוסים, רא״ש: וכו׳.
ד. לחזנים: דפוסים: לחזן.
ה. והאוריות: וכן בר״ח. דפוסים, רא״ש, עיתים (סי׳ ס״ג): ״והאוריאות״. וכן בסיפא שם.
ו. הן: חסר בכ״י נ, עיתים, ריב״ח, רחב״ש, דפוסים, רא״ש.
ז. הגשר: עיתים, דפוסים: ״והגשר״.
ח. לחזנים: דפוסים, רא״ש: לחזן וכברישא.
ט. לכומרין: חסר בדפוס קושטא.
י. לכומרין... דירה: חסר בכ״י א, כנראה מחמת הדומות.
יא. ושובך: כ״י נ, עיתים, ריב״ח: ״והשובך״.
יב. להן: כ״י נ: ״בהן״.
יג. בתיהן: כ״י נ, עיתים, ריב״ח: ״ביתן״.
בעל המאורראב״ד כתוב שםר״י מלוניל על רי״ףעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בעל המאורראב״ד כתוב שםר״י מלוניל על רי״ףהכל
 
(3) {בבלי עירובין נו ע״א} תנו רבנן הבא לרבעה מרבעה כריבועא עולם נותןב צפונה לצפון עולם ודרומה לדרוםג עולם וסימניך עגלה בצפון ועקרבד בדרוםה:
א. כריבוע: דפוסים: לריבוע.
ב. נותן: חסר בדפוסים.
ג. ודרומה לדרום: דפוסים: דרומה לדרומה של.
ד. ועקרב: דפוסים: עקרב.
ה. כ״י נ מוסיף: ״וכו׳⁠ ⁠⁠״.
בעל המאורראב״ד כתוב שםר״י מלוניל על רי״ףעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בעל המאורראב״ד כתוב שםר״י מלוניל על רי״ףהכל
 
(4) {משנה עירובין ה:ב-ג} מתני׳ נותנין קרפיף לעיר דברי ר׳ מאיר וחכמים אומרים אין נותנין קרפיף אלא לשתי עירות בלבד אם יש לזו שבעים אמה ושירים ולזו שבעים אמה ושירים עשהא קרפיף את שתיהן להיות כאחת וכן שלשה כפרין המשֻלש⁠(ל)⁠יםב אם יש בין שנים החיצונים מאה וארבעים ואחת אמהג ושליש עשה [אמצעי]⁠ד את שלשתן להיות אחדה:
א. עשה: עיתים, דפוסים: ״עושה״. וכן כ״י א לאחר הגהת המנקד: ״עֹשה״ (בסיפא לא תיקן).
ב. המשלשים: כך בכ״י נ, דפוסים, ר״ח, עיתים (סי׳ סז-סח) ובפיהמ״ש לרמב״ם. כ״י א: ״המשֻלשלים״.
ג. אמה: וכן נוסף בריב״ח בהגהה. חסר בכ״י נ, דפוסים, רא״ש, עיתים (סי׳ ס״ז), רמב״ם פיהמ״ש.
ד. אמצעי: דפוסים, רא״ש, עיתים, רמב״ם פיהמ״ש. כ״י נ: ״אמצעית״. כ״י א: ״האמצעי״.
ה. אחד: כ״י פריס 756, כ״י נ, רא״ש, עיתים, ריב״ח, רמב״ם פיהמ״ש: ״כאחת״.
בעל המאורראב״ד כתוב שםר״י מלוניל על רי״ףעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בעל המאורראב״ד כתוב שםר״י מלוניל על רי״ףהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144