×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) ואין מוסרין להן שומר לנער את צאנם. היה שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבועא מסייעין אותן ומוסרין להן שומר לנער את צאנם ר׳ אומר בשבת בטובה ביום טוב במזונות במועד בשכר אמר רב יוסף הלכה כר׳:
א. שבת, חדש, שנה, שבוע: וכן ב-גו. כ״י נ: ״שנה, חדש, שבת, שבוע״. ר״ח רק: ״שנה חדש שבת״.
בעל המאורנימוקי יוסף על רי״ףעודהכל
{שמעתא דזפיתת חבית בחולו של מועד}
וזופתין חביתא בחולא דמועדא ואין זופתין כוזתא – כרב דימי מנהרדעא, משום דמסייעא ליה דרב נחמן בר יצחק, דשרא למשעא חביתא דשיכרא בחולא דמועדא, דחיישינן לפסידא. ומישע חביתא זהו שטחין אותו בזפת.

ואלו מגלחין

{שמעתא דנטילת צפרנים באבל ובמועד}
תנו רבנן: כשם שאמרו אסור לגלח במועד כך אסור ליטול צפרנים במועד. דברי ר׳ יהודה. ור׳ יוסי מתיר. א״ר חייא בר אשי: ובגנוסטר אסור – וכתב הרי״ף ז״ל: וה״מ בימי אבלו, אבל במועד אפי׳ בגנוסטר מותר.
ואנן לא סבירא לן הכי. וההוא עובדא דרב שמן בר אבא דקאי קמיה דר׳ יוחנן בי מדרשא (בבלי מו״ק י״ח.), נהי דליכא למיפשט מיניה איסורא משום דהוה קאי בי מדרשא בדוכתא דלא הוה שכיח ביה גנוסטר, מיהו, היתירא ודאי ליכא למיפשט מיניה כלל. ודברי רב חייא בר אשי אמר רב, סתם נאמרו, ואין לנו להפריש בזה בין אבילות לחולו של מועד.
היה שכיר וכו׳. אם היה הנכרי שבא לדייר השדה שכיר שבוע שמיטה מסייעין ומוסרין דכיון דמעיקרא לאו אדעתא דמועד שכר אותם אין זה מכוין מלאכתו במועד:
בטובה. שבא הנכרי לדייר ברצון נפשו בלא שכר של כלום אין צריך למחות בידו:
במזונות. לאחר יו״ט יתן לו מזונות דמזונות לא מחזי כשכר ממש וכיון דמדייר נמי אינה מלאכה גמורה שרי:
במועד. בחולו של מועד אם בא הנכרי מאליו לדייר אף כי דעתו ליטול שכר מותר להניחו וליתן לו לאחר המועד שכר מיהו לומר לנכרי עביד ויהיבנא לך שכר לאחר המועד אסור דכל שאינו עושה אינו אומר לנכרי ועושה:
דלא כרבי יוסי. דהא תני במתניתין זולף וגף כדרכו ומשמע דלא בעי שינוי בדבר האבד ואפשר דהלכה כוותיה והכי קי״ל בעלמא ר׳ יהודה ור׳ יוסי הלכה כרבי יוסי:
למישע. פירוש שטחין חביותיהן מבפנים בזפת או במיני רבב שלא יצא כח היין:
סיני אמר. רב יוסף הוא דשמעתיה כסיני:
הלכה כר״י. שמתיר במתניתין לגוף החביות כדרכן משום פסידת היין ושכרא נמי אית בה פסידא כדאמר אביי בגמ׳:
כהלכות כותים. מה כותים היכא דאחזוק אחזוק דלא אחזוק לא אחזוק ומסתמא לא מחזיקין להו בשאר מצות כדאמרינן פרק הכל שוחטין (דף ד.) אף במועד מאי דשרו רבנן שרו מאי דלא שרו לא שרו ולא גמרינן חדא מחדא:
עקרות. כאשה עקרה שאין לאדם ממנה שום פרי הכא נמי אין בהן אלא גופן:
כוזתא. חבית קטנה:
חביתא. חבית גדולה:
לפסידא. בחבית גדולה איכא הפסד מרובה שמזיק יין הרבה:
לטירחא. ובכוזתא איכא טורח מעט ולפיכך התיר לזפתה אבל בחבית איכא טירחא יתירא:
פטור אבל אסור. פטור מקרבן אבל אסור מדרבנן:
אף הלכות חול המועד. איכא דמותר לכתחלה כגון היכא דאיכא פסידא שמותר אפילו כדרכו:
פטור אבל אסור. דאין לוקין משום לאו דאע״ג דכתיב את חג המצות תשמור ואמרי׳ לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה וכל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה זה לאו שבכללות הוא ואין לוקין עליו והרמב״ן ז״ל פסק כשמואל דזופתין כוזתא וכרב דימי דזופתין חביתא:
חצדו ליה חצדא. פירוש קצרו ליה קציר של תבואה מבושלת כל צרכה ודבר האבד הוא:
כיחידאה. ולית הלכתא אלא כמתני׳ דריש פרקין דתנן משקין בית השלחין במועד:
חצדא דחטי. שאם היה של שעורים היה מותר אפילו לשמואל לפי שדרך השעורים כשהן יבשים יותר מדאי שהגרגרין נופלין משא״כ בחטין:
שלא ידוש בפרות. ולא משום דבעינן שינוי דהא קי״ל כר׳ יוסי דלא בעי שינוי וכל יומא נמי רובא דעלמא לאו בפרות דיישי אלא במקל אבל טעמא דאסר משום דאוושא מילתא:
לא השלימו לו לברר הדבר:
אדם חשוב. יש לו להחמיר על עצמו:
דחזי לחפיפה. י״מ ששורין הזרע והנשים חופפות בו פניהם וידיהם להחליק את בשרם ולצחצח את מראיהן ורש״י ז״ל פי׳ לכסות בו כל מיני מאכל כגון תאנים ותמרים המיבשים אותן בחמה וצריכין לכסותן בלילה מפני הטל:
דחזי לשכרא. שמערבין אותו בשכר לתת בו חורפא וכל זה הוא לצורך המועד:
לנזיא. דאית בהו כסיפת הפנים קרוי נזיא דאמרי׳ בסנהדרין (דף מא:) מטיבותא דמר אמרינן ליה טובא מנזיותיה דמר לא אמרינן ולא מידי והכא גם כן יש גרעינין שנתייבשו ונכספו פניהם וראויים הן בחולו של מועד או לשמנן או לטגנן בדבש אבל השאר צריכין תחלה ליבשן הרבה:
קטפיה. תרגום לא תבצור לא תקטוף:
לשנה. לשנה אחרת:
שהו. כוונו כ״ע מלאכתן לעשותן בחול המועד ולבצור:
אפקרי׳. הפקיר פירות אותה שנה לעניים בשביל שבא על ידו מכשול לעולם:
ירושלמי ילפינן מקלקלתא ולא ילפינן מתקנתא. כלומר למדו ממה שעשה לבצור שהיא קולא וקלקול וכשהפקיר כרמו לא למדו ממנו:
עוד שם ירושלמי רבי יעקב בר אחא בשם רבנן פרקמטיא אבודה שרי לטלטלא במועדא הדא שיירתא שרי מזבן מינה במועדא. כלומר אם יש לו סחורה ממיני פירות או תבואה ואם תעמוד כך שלא יהפכוה ממטה למעלה יתעפש או ירקב מותר להפך אותה בחוה״מ:
הדא שיירא. אם תעבור שיירא מסוחרים ומביאין מקח רב עמהם למכור מותר לקנות מהן שדרכן למכור בזול ואינו מצוי תדיר הלכך כדבר האבד דמי ושמעינן מהך ירושלמי דאע״ג דבדבר של טורח מקרי הרוחה ואסור מכל מקום מידי דליכא טירחא כגון מקח וממכר מקרי דבר האבד לפי שכל עסקי סחורה הוא שקונה בשעת הזול ומוכר בשעת היוקר:
בעל המאורנימוקי יוסף על רי״ףהכל
 
(2) {בבלי מועד קטן יב ע״א-ע״ב} וכן מי שהיה יינו בתוך הבור [וכו׳]⁠א: אמר ר׳ יצחק בר אבהב מאן תנא שנוי במועד בדבר האבודג דלא כרבי יוסי אמר רב יוסף הלכה כר׳ יוסי. בעו מיניה מרב נחמן בר יצחק מהו למישע חביתא דשכרא בחולא דמועדא אמ׳ להו סיני אמר הלכה כר׳ יוסי דחאיש לפסידא ושכרא נמי אית ביה משום פסידא: אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הלכות מועד כהלכות כותים למאי הלכתא אמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רבד לומר שהן עקרות ואין למדות זו מזו דאמר שמואל זופתין כוזתא ואין זופתין חביתאה רב דימי מנהרדעא אמר זופתין חביתא ואין זופתין כוזתאו מר חאיש לפסידא ומרז חאיש לטרחא. אמר אביי נקיטינןח הלכות מועד כהלכות שבת יש מהן פטור אבל אסור ויש מהן מותר לכתחילה:
א. וכו׳: גו, דפוסים.
ב. בר אבה: וכן גו, גכב, ר״ח. חסר בכ״י נ, דפוסים.
ג. האבוד: כך בכ״י א בכל המסכת. וכן גו, גכג כאן. כ״י נ, דפוסים: ״האבד״, וכן בר״ח.
ד. אמר רב: חסר בכ״י נ.
ה. דאמר שמואל...חביתא: כ״י נ: ״דאמ׳ ר׳ שמעון אין זופתין חביתא אבל זופתין כוותא״. דפוס קושטא: דאמ׳ שמואל זופתין חבית׳.
ו. כוזתא: דפוס קושטא: כוזא.
ז. ומר: גו: ״מר״.
ח. נקיטינן: חסר בכ״י נ.
בעל המאורנימוקי יוסף על רי״ףעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

בעל המאורנימוקי יוסף על רי״ףהכל
 
(3) {בבלי מועד קטן יב ע״ב} תנו רבנן טוחנין קמח במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם טחן והותיר הרי זהא מותרב. קוצצין עצים במועד לצורך המועד ושלאג לצורך המועדד אסור ואם קיצץ והותיר הרי זהה מותר. מטילין שכר במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועדו אסור ואם הטיל והותיר הרי זהז מותרח:
א. הרי זה: וכן בה״ג. חסר ב-גד, כבר״ח.
ב. ואם טחן והותיר הרי זה מותר: חסר בדפוס קושטא.
ג. ושלא: גד: ״שלא״, כבר״ח.
ד. המועד: חסר בכ״י נ.
ה. הרי זה: חסר ב-גד.
ו. המועד: חסר בכ״י נ.
ז. הרי זה: חסר ב-גד, דפוסים.
ח. קוצצין עצים...מטילין שכר...מותר: כ״י נ: ״מטילין שכר...קוצצין עצים...מותר״.
בעל המאורנימוקי יוסף על רי״ףעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

בעל המאורנימוקי יוסף על רי״ףהכל
 
(4) רב חצדו ליה חצדאא בחולא דמועדאב שמע שמואל ואקפדג לימא שמואל כיחידאה סבירא ליה דתניא דבר האבוד מותר לעשותו במועדד ושאינו אבוד אסור במה דברים אמורים בתלוש מן הקרקע אבל במחובר לקרקע אפילו [כולו] אבודה אסור וקימא לן דיחידאה היאו לאז רב חצדא דחיטי הוה ליהח דאי שביקט ליה לא פסיד. ורב מאי טעמ׳ עבד הכי אין לו מה יאכל [הוה]⁠י דתניא [אם]⁠יא אין לו מה יאכליב קוצר ומעמר ודש וזורה ובורריג וטוחן ובלבד שלא ידוש בפירותיד בחולא דמועדא ושמואל מ״ט אקפד לא סימוה קמיה אי נמי אדם חשוב שאני:
א. חצדא: חסר בכ״י נ.
ב. בחולא דמועדא: דפוסים: בחולו של מועד.
ג. ואקפד: גד: ״איקפד״.
ד. לעשותו במועד: כ״י נ: ״בחלו של מועד״.
ה. כולו אבוד: גד, דפוסים, כבר״ח. כ״י נ: ״אבד כלו״. כ״י א רק: ״אבוד״.
ו. דיחידאה היא: כ״י נ: ״כיחידאה״.
ז. לא: דפוסים: ל״א (לישנא אחרינא).
ח. ליה: חסר בכ״י נ.
ט. שביק: כ״י נ: ״לא שבקי״.
י. הוה: גד, דפוסים. חסר בכ״י נ, כ״י א.
יא. אם: גד. דפוסים ואם. חסר בכ״י א.
יב. דתניא...יאכל: חסר בכ״י נ.
יג. ובורר: וכן גד, כ״י נ, וברמב״ם משנ״ת הל׳ יום טוב (ז:ו). חסר בדפוסים.
יד. דתניא...דיחידאה היא, דתניא ואם...בפירות: כבגמרא.
בעל המאורנימוקי יוסף על רי״ףעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

בעל המאורנימוקי יוסף על רי״ףהכל
 
(5) רב יהודה שרא למעקר כתנא בחולא דמועדא משום דחזי לחפיפה [ולמיקטל]⁠א כשותא דחזי לשכרא ולמעקר שומשמי דחזיאן לנאזאב דאית בהו רבי ינאי הוה ליה ההוא פרדיסא דמטא בחולא דמועדא קטפיה לשנה שהיוג כולי עלמא לפרדיסיהו לחולאד דמועדא אפקריה ר׳ ינאיה [לפרדיסיה]⁠ו בההיא שתאז.
א. ולמיקטל: גד, גז, דפוסים. כ״י נ: ״ולמקטל״. וכן בר״ח. וריצ״ג כ״י א: ״ולמלקט״.
ב. לנאזא: וכן גד, גז. כ״י נ: ״לנזא״. דפוסים: לנאזיא. בה״ג, ר״ח: ״לנזי״ (ומשם משובש בריצ״ג: ״לנוי״). ערוך (נזי״י): ״לנזיי״.
ג. שהיו: וכן בכ״י נ. כבריצ״ג: ״שהייהו״. גד: ״שהוייה״ כבה״ג (כ״י). דפוסים: שהו, וכן ר״ח.
ד. לחולא: וכן גז, דפוסים, כבה״ג וריצ״ג. גד, כ״י נ: ״בחולא״, כבר״ח.
ה. ר׳ ינאי: חסר ב-גד.
ו. לפרדיסיה: גז, כ״י נ, דפוסים, כבה״ג ור״ח. גד: ״לפרדסיה״ כבריצ״ג. כ״י א: ״לפרדיסא״.
ז. בההיא שתא: וכן ריצ״ג. גד, ר״ח: ״ההיא שתא״. גז: ״שתא ההיא״. כ״י נ, דפוסים: ההוא שתא.
בעל המאורנימוקי יוסף על רי״ףעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

בעל המאורנימוקי יוסף על רי״ףהכל
 
(6) {ירושלמי מועד קטן ב:בא} ירושלמיב ילפין מקלקלתא ולא ילפיןג מתקנתא.
א. מובא בר״ח כאן. בריצ״ג הוסמך למאמר שלפניו מהבבלי, ללא ציון מקור.
ב. גז מוסיף: ״אמ׳⁠ ⁠⁠״.
ג. ילפין, ילפין: וכן גז, כ״י נ. גד, דפוסים: ״ילפינן, ילפינן״. ר״ח: ״ילפון, ילפי״, ריצ״ג: ״ילפין, ילפינן״.
בעל המאורנימוקי יוסף על רי״ףעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

בעל המאורנימוקי יוסף על רי״ףהכל
 
(7) {ירושלמי מועד קטן ב:גא} רבי יעקב בר אחא בשם רבנןב אמרג פרקמטיא אבדהד שרי מטלטלתאה במועדא הדאו שירתא שרי מזבןז מינה במועדא:
א. גם זה בר״ח, בסמיכות למאמר הקודם. אינו בריצ״ג.
ב. רבנן: גז: ״רבינו״. ר״ח: ״רבין״.
ג. אמר: חסר ב-גז, כפי שחסר בר״ח.
ד. אבדה: וכן גד, ר״ח. גז, כ״י נ, דפוסים: ״אבודה״.
ה. מטלטלתא: וכן גד, כ״י נ, ר״ח. גז: ״מטלטלותא״. דפוסים: למטלטלא.
ו. הדא: חסר בר״ח.
ז. מזבן: גד: ״למיזבן״.
בעל המאורנימוקי יוסף על רי״ףעודהכל
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע א]

בעל המאורנימוקי יוסף על רי״ףהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

מועד קטן ו. – מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט, באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., בעל המאור מועד קטן ו. – מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על⁠־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור., נימוקי יוסף על רי"ף מועד קטן ו.

Moed Katan 6a, Baal HaMaor Rif Moed Katan 6a, Nimmukei Yosef on Rif Moed Katan 6a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×